קרן ידע
אנרגיה בע"מ


.

קרן ידע אנרגיה בע"מ   טלפון 0547703717  פקס 0775271017   ת.ד. 214 שבי ציון 22806   

הרווח כולו שלנו


הרווח כולו שלנו מי צריך התייעלות אנרגטית? כל אחד מאתנו בבית, בעבודה ובכל מקום היות והחסכון מפחית את ההוצאות ומוזיל את העלויות

הסוד הגדול של ההתייעלות האנרגטית נחשף - תשתמשו רק במה שצריך ורק מתי שצריך. התייעלות היא הפחתת הצריכה - חיסכון בחשמל, דלק, מים, נייר, חומרי גלם - מבלי לפגוע באיכות החיים או באיכות המוצר.  לצורך הנוחות, נתייחס במאמר זה לחיסכון בחשמל, אך נזכור שבכל פעם שידובר בחשמל הכוונה היא גם לכל אחד מהמשאבים האחרים.
מי צריך את זה?
כולנו, בכל מקום, כל הזמן: בבית, בעבודה, במשרד, במפעל, בקופת חולים, בסופרמרקט.  החיסכון מפחית את ההוצאות ולכן מוזיל  את העלויות.  כך הופך הארגון לרווחי יותר, ויכול לשפר את השירות שנותן.
למה כדאי לחסוך?
כי זה חוסך כסף, מפחית  את זיהום האוויר, מפחית פליטות גזי חממה.  כל פעילות שטובה לסביבה הוכיחה את עצמה בעולם כמשפרת את איכות החיים וכמייצרת מקומות עבודה.
איך עושים התייעלות אנרגטית?
הפעלת מה שצריך מתי שצריך -  אם חם לנו במשרד, נדליק את המזגן. אם יצאנו מהחדר, נכבה אותו. אם חשוך, נדליק את האור.  אם המוסד סגור בשעות הערב והלילה אין צורך בתאורה דולקת ובוודאי שלא במיזוג ובמדחסי אוויר.  הדברים נשמעים פשוטים למדי, אבל במקרים רבים ציוד נשאר פועל והעלויות מצטברות לסכומים משמעותיים. 
שיפור אלמנטים פאסיביים - בידוד, הצללה, צביעת הגג בלבן, איטום פתחים - כל אלה משמעותיים מאד.  פעמים רבות מדובר בפעולות פשוטות וזולות יחסית, החוסכות בצריכת החשמל.  
החלפת ציוד, גריטה - במידה והציוד מאד לא יעיל, לפעמים כדאי להחליף אותו גם אם הוא עדיין עובד.  במצב זה, חשוב לא להשאיר את הציוד הישן אלא למכור או לגרוט אותו.  כך נבטיח שלא יהיה בו שימוש במקום אחר בארגון.
שימוש חוזר באנרגיה ושימוש באנרגיה מתחדשת - אחרי שיושמו כל השלבים הקודמים, ניתן בארגונים גדולים ובמפעלים לחשוב על שימוש חוזר באנרגיה וייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת.  ייצור החשמל לא חוסך חשמל, אך לאורך זמן מפחית בעלויות.
אם זה כל כך חשוב וחיוני, למה זה כל כך קשה?
יש מספר גורמים (כשלים) המעכבים את התהליך.  כדאי להתעכב עליהם לרגע, בעיקר משום שאחרי שנכיר אותם, יהיה לנו קל יותר להתמודד איתם.
קשה מאד לראות חיסכון / בזבוז.  חשמל לא רואים, הוא לא “מטפטף”, והחשבון מתקבל בסוף חודש או חודשיים - ללא “פירוט חשבון”.  כל שאנחנו יודעים הוא כמה עלינו לשלם, וכמה חשמל צרכנו.  אבל הצריכה מורכבת מהמון חלקים קטנים - משרדים רבים, מנורות, מחשבים, מכונות, מזגנים, פסי יצור ועוד ועוד.  מי בכלל יודע אם החשבון סביר או לא?  הרי בכל מקרה מדובר בחשבון גבוה.  אולי בכלל אנחנו ארגון / מוסד / מפעל מאד יעיל? לכן חשוב שלכל חשבון בארגון תהיה כתובת - אדם שמקבל את החשבון, חותם עליו, ויודע אם הוא גבוה או סביר.
הציוד אולי לא הכי חדשני - אבל הוא עובד:  קשה לנו מאד ליזום החלפה / גריטה של ציוד שמותקן ועובד.  קל יותר להתבונן בדוגמה מהבית - אך ברור שהיא רלוונטית פי כמה וכמה ככל שהארגון גדול יותר.  יש לנו בבית מקרר בן 17, מזגנים בני 12. שניהם פועלים  ו”עושים את העבודה”.  גם אם המקרר צורך הרבה יותר חשמל ממקרר חדש, הרי שכדי להחליף אותו עלינו לחסוך כסף, ולזרוק משהו שעדיין עובד. בנוסף, כדי להחליף את המקרר במודל חדש, עלי לבדוק מה התחדש בתחום, איזה מוצר מתאים לצרכים שלי, איזה גודל לקנות, מאיזו חברה, מה לעשות עם המקרר הישן, האם כדאי מקפיא למעלה או למטה.  כל כך הרבה שאלות - בדרך כלל יגרמו לדחיית ההחלפה היזומה.  ונוסף על כך, תמיד יהיו צרכים דחופים יותר במשק הבית, ולכן בדרך כלל נחליף את המקרר או את המזגן הישן, רק כשיתקלקלו ולא תהיה לנו ברירה אלא לפעול.   
כבר עשינו התייעלות, לפני כמה שנים - אנחנו בסדר! 
מצוין, אתם מובילים בתחום!  יחד עם זאת חשוב להבין:  התייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבים זה לא מקום ולכן אי אפשר “להגיע אליו”.  צריך ואפשר כל הזמן להשתפר ולהתקדם.  מדובר בתהליך מתמשך on going - המזכיר לנו פעילות גופנית.  אי אפשר להגיד שבשנה שעברה כבר עשיתי.  חייבים כל הזמן להמשיך ולהתמיד, אחרת כל העבודה שנעשתה יורדת בהדרגה לטמיון.  הטכנולוגיות ממשיכות להתקדם, מכשור שלפני מספר שנים היה יעיל - היום כבר כדאי לחשוב על “הדור הבא”, ציוד מתבלה ומתיישן. 
חלק מהעובדים התחלפו במהלך השנים, ואינם מכירים הנחיות ופעילויות שנעשו לפני שנתיים ושלוש.
לא אכפת:  לעובדים, להנהלה: 
בדרך כלל גורמי המקצוע השונים לא שמים את ההתייעלות האנרגטית בראש סדר העדיפויות.  הדבר לא נובע מחוסר אכפתיות, אלא קורה כי הם לא מכירים מספיק את הנושא, כי זהו תחום אחריות נוסף, שלא ברור מי מנהל אותו, כי יש הרבה מאד נושאים אחרים איתם יש להתמודד, ולמרות שהנושא חשוב, הוא לא דחוף, כי ככל שהארגון גדול יותר, כך קשה יותר לראות את ההוצאות ויש צורך אפילו להתאמץ - כדי לגלות מהן הבעיות האמיתיות.
אפשר לקבל דוגמאות?
רבים מבקשים דוגמאות. ישנן רבות, והטובות ביותר הן אלו שחשבנו עליהן בעצמנו, אלו שמתאימות לאופי העבודה בארגון שלנו, לסדר היום שלנו, למספר העובדים בכל משרד, לשעות העבודה ועוד.  ברגע שהנושא נמצא במוקד ומתחילים לחשוב, האפשרויות רבות. 
מיזוג - במשרדים רבים קר בקיץ. התקנת בקרי טמפרטורה במקומות המתאימים, אוטומטים לכיבוי, החלפה לציוד יעיל יותר - מאד עוזרים.  במקרים רבים יש פער בין העובדים השונים. לחלק מאד קר ולחלק נעים.  מאד רצוי להעלות את הטמפרטורה במשרד ל 24 מעלות ולמי שחם להוסיף מאוורר קטן. המאוורר יספק תנאי נוחות לאותו עובד כך שירגיש כאילו החדר קורר ל-20 מעלות. 
הצללה - כשהשמש חודרת ומפריעה לעובדים, הם בדרך כלל מוצאים לכך פיתרון. ברוב המקרים מדובר על הצללה - וילונות גלילה, וונציאניים, וילונות בד אטומים או בעלי שקיפות מסוימת, ואפילו הדבקת בריסטולים על החלון.  כל אלו מונעים אמנם את סנוור השמש, אבל לא מונעים את החום. הצללה חיצונית היא הפיתרון הנכון במרבית המקרים. זהו פיתרון זול יחסית, פשוט, וקל להתקנה.
רכש - חשוב מאד להגדיר במכרזי הרכש את הדירוג האנרגטי של המוצרים, את האחריות ואת האחזקה.  לפעמים הארגון יחסוך מאות בודדות של שקלים בזמן רכישת המוצר, אך ישלם הרבה יותר בהוצאות החשמל והאחזקה.  ארגון יכול להחליט לקנות רק  מקררים ומזגנים בעלי תווית אנרגטית של A או B.  צעד זה הוא שלב הכרחי במיצוב הארגון כידידותי לסביבה.
כל אחד יכול - כל עובד יכול לכבות את המזגן והתאורה כשעוזב את החדר, יכול לכבות את המחשב כשיוצא הביתה, יכול לנתק את המטענים הסלולריים וכל דבר אחר שמחובר לחשמל. 
בבית כדאי להשתמש בנורות חסכוניות, לקנות מוצרים בעלי תו אנרגטי גבוה (A או B), לנתק את הממירים והטלוויזיות. אפשר לחבר את השקעים ל”רב שקע” עם מתג כיבוי - פשוט וקל, לכבות את המדפסת, להוסיף מאווררים לכל החדרים, ולעקוב אחר חשבונות החשמל.     
אז איך עושים את זה? איך מתחילים את התהליך או “עולים מדרגה” בתהליך שכבר התחלנו?
אישור הנהלה
החיסכון במשאבים דורש וזקוק לאישור ההנהלה. לא מדובר בהחלטה של מנהל האנרגיה שפועל לבדו.  כדי לקבל את תמיכת ההנהלה (ברמה הרלוונטית - כל ארגון והמבנה הארגוני שלו) - חייבים להגיע עם מספר נתונים, להציגם ולקבל את האישור.  כדי ליישם פעולות בשנת התקציב הבאה, יש לפעול בהקדם, כדי שהאישורים יתקבלו לפני מועד סגירת התקציב.
אילו נתונים דרושים לי?
מצב קיים - חייבים להציג בפני ההנהלה את גובה חשבונות החשמל.  לא צריך להיכנס לפרטים רבים מדי.  אפשר בקלות יחסית לקבל מהנהלת החשבונות את נתוני התשלומים לחברת החשמל בשלוש השנים האחרונות.  כך גם נראה אם היתה עליה בצריכה (בדרך כלל יש).
קביעת יעד - חשוב להגיע להנהלה עם יעד סביר, אך כמותי.  אם למשל היתה עליה של 5% בכל שנה בשלוש השנים האחרונות, ניתן להציב יעד ראשוני של ירידה ב 5% -  יחסית ל”עסקים כרגיל” כלומר שמירה על אותה צריכה כמו בשנה האחרונה, או אפילו ירידה של 5% יחסית לשנה האחרונה - שהיא למעשה ירידה של 10% יחסית ל”עסקים כרגיל”.
קביעת מספר דרכי פעולה.  אלו לא צריכים להיות מאד מפורטים, אבל חשוב שההנהלה תקבל תמונה די ברורה לגבי הצעדים המתוכננים.  מנהלים לא מאשרים בדרך כלל תכנית שאין בה בכלל פרטים.  כך למשל ניתן להציע הכנסת אוטומטים לחדרים לכיבוי מזגנים ותאורה (בקומה הראשונה / בכל המבנה - בהתאם לגודל הארגון, העלויות, הצרכים); התקנת רגשי טמפרטורה; טיפול טכני בכל המחשבים לכיבוי אוטומטי בערב; החלפת כמות מסוימת של מנורות במפעל ייצור; הדרכה לעובדים על חשיבות החיסכון ותקשור הפעולות; החלפת צ’ילר; שיפור הבידוד, קביעת נהלי עבודה הקשורים לשימוש בחשמל, התקנת מונים על צרכנים שונים ועוד.
מאד מומלץ לבצע לפחות את השנה הראשונה בסיוע מומחה מלווה.  לא קל לראות את ההזדמנויות “מבפנים”, לא קל לצאת מאזור הנוחות.  הבאת מומחה לניהול תהליך החיסכון האנרגטי מזרזת מאד את הפעולות ומכאן גם את התוצאות. 
חיבור תכנית העבודה לתקציב - ישנן פעולות רבות אותן ניתן לבצע ללא תקציב, או בתקציב נמוך מאד. יש פעולות הדורשות תקציב ראשוני, שחוזר לארגון מתוך החיסכון בחשמל.  בכל מקרה, בין אם התקציב המבוקש הוא צנוע, ובין אם משמעותי יותר - חובה לשריין אותו.  לכן כשמוצג הנושא בפני ההנהלה חובה להציג תכנית עבודה מחוברת תקציב ולו”ז (לוח זמנים).
“צריך כסף כדי לחסוך כסף” - כחלק מתכנית העבודה יש “לצבוע” את הוצאות החשמל.  למה הכוונה?  כפי שכבר צוין למעלה, קשה מאד לעקוב אחרי צריכת החשמל.  בדרך כלל הנתונים נמצאים בהנהלת החשבונות של הארגון, אבל בסעיפים שונים, בשל ריבוי מבנים, יחידות שמחויבות וכדומה.   מכאן שעוד יותר קשה לעקוב אחר החיסכון שנוצר.  לכן יש להפריד את כל מה שקשור לחשמל (חשבונות חשמל, רכש של כל ציוד חשמלי) בסעיפים נפרדים.  רק כך נוכל לעקוב, לבחון את המצב הקיים ובעיקר לעקוב אחר החיסכון.  כך נוכל להגיע להסכמה עם ההנהלה שכל חיסכון שיושג (או אחוז ממנו, בהתאם להחלטת ההנהלה) יישאר בתקציב להשקעות נוספות. 
הדשא של השכן ירוק יותר: הצג בפני ההנהלה דוגמאות מוצלחות.  ארגונים, מפעלים, מוסדות, רשויות מקומיות - הרבה מאד ארגונים כבר הצליחו לחסוך. הם בדרך כלל מאד גאים בהצלחה שלהם (בצדק) ולכן מפרסמים אותה. ניתן למצוא דוגמאות רבות באינטרנט. כדאי להציג בפני ההנהלה דוגמאות של ארגונים כמה שיותר דומים (מבחינת סוג הארגון, גודל, איזור גיאוגרפי דומה וכדומה). 
תחרותיות ומעט קינאה יכולים לעורר השראה ולעזור בגיוס תמיכת ההנהלה.

לסיכום, ניתן, כדאי, חשוב, ואפילו חובה - לחסוך במשאבי הארגון ובמשאבי כדור הארץ. 
ניתן לעשות זאת, רבים הצליחו, כל ארגון שמחליט להיכנס לתהליך יכול לעשות זאת ולהצליח!
יש מספר גורמים המעכבים את התהליך, אכן, ההתחלה אף פעם לא קלה (כמעט בכל תחום), אבל ברגע שאנחנו מודעים ומכירים את המחסומים, נוכל להתגבר עליהם ביתר קלות.
יש דרכים רבות ודוגמאות למכביר - איך אפשר לחסוך בכל ארגון.
כדי לפעול כבר בתחילת שנת התקציב הקרובה עלינו לפעול כבר היום לקבל את אישור וברכת ההנהלה.  את זאת נוכל להשיג באמצעות מספר פעולות לא מסובכות, ואחריהן הדרך פתוחה בפנינו.  אישור ההנהלה יתקבל כשנגיע מוכנים וממוקדים.  נציג את תמונת המצב הקיים, נציג יעד צנוע יחסית, נציג דרכי פעולה ברורות המבהירות לקראת מה הולכים, נחבר את תכנית הפעולה לתקציב קטן יחסית, וכחלק מכך נסביר על “צביעת תקציב” מתוך החיסכון, נציג דוגמאות מוצלחות מארגונים דומים.
כל אחד בארגון יכול וצריך להיות מעורב, ולכן לא מומלץ לעבוד לבד. כדאי להתחיל לייצר צוות מתוך המפעל, לחשוב יחד, ולאט לאט להפוך את הצוות לקבוצת עבודה קבועה.  הצוות יכול להיעזר במומחה, שילווה, ידריך, ימצא את ההזדמנויות, ויעזור לשמור על עקביות והמשכיות בחיסכון. 
במידה ונדרשת עזרה מקצועית - ניתן תמיד לפנות לצוות קרן ידע אנרגיה לקבל תמיכה ורעיונות נוספים.

הכותבת עובדת בחברת קרן אנרגיה ומלווה את הלקוחות ביישום תהליכים התנהגותיים וארגוניים בהתייעלות האנרגטית.  יונת משלבת בין שני מקצועות: פסיכולוגיה ואיכות סביבה בהיותה פסיכולוגית חינוכית בכירה, שלמדה תואר שני גם בלימודי איכות הסביבה. Yonat@kerenrg.com.