קרן ידע
אנרגיה בע"מ


.

קרן ידע אנרגיה בע"מ   טלפון 0547703717  פקס 0775271017   ת.ד. 214 שבי ציון 22806   

קירור ומיזוג
איפה טעינו? 

התפיסה שצרכים רוחניים ניתנים למימוש ולמילוי על ידי צריכת מוצרים חומריים מכתיבה את תרבות הצריכה שלנו. לא רק שאנחנו צורכים יותר ממה שאנחנו צריכים אלא שאנחנו גם עובדים יותר כדי לממן את מוצרי המזון באריזות הגדולות ומקררי הענק שמאחסנים אותם, וגם את חשבונות החשמל התופחים. השימוש המוגזם במיזוג אוויר, בקירור ובמכשירי החשמל האינסופיים – יצא לנו משליטה. כיצד להחזיר את השליטה ואת כושר ההחלטה לחיינו?
יונת שורץ  ועופר קרן

בתקופת החגים חווינו כולנו מחסור במוצרי מזון בסיסיים ברשתות השיווק הגדולות.  היה מחסור בביצים, עופות, בשר, שלא להזכיר את מחירי העגבניות וירקות נוספים שהאמירו לרמות לא הגיוניות.
רק לפני כמה עשורים, נהגנו ללכת ברגל למכולת השכונתית, למצוא שם את כל מבוקשנו, ולחזור הביתה ברגל עם הקניות.
איך הגענו למצב בו הדבר הזה הוא כמעט רק זיכרון ילדות?  היום רובנו נוסעים במכונית לאחד מהסופרים הענקיים, ממלאים עגלה ענקית ונוסעים שוב הביתה עמוסים במוצרים ובהוצאות אדירות?

שכרנו יצא בהפסדנו
רשתות השיווק הגדולות דאגו לפרסם הרבה, ולשכנע אותנו שלא כדאי לנו לקנות בחנויות הקטנות.  כדאי לנו לקנות רק אצלם.  כדאי לנו לקנות באריזות גדולות, כדאי לנו למלא עגלות ענק, כדאי לנו לשלם בתשלומים (למרות שגם בשבוע הבא ובבא אחריו נפרוס את הקניה בתשלומים) ובעיקר כדאי לנו לקנות מותגים שאינם בהכרח בריאים – אך מאד צבעוניים ומתוקים.
חשבנו שאם נלך לסופר הגדול נרוויח – אך שכרנו יצא בהפסדנו.  המקרר חייב היה לגדול בשנים האחרונות יחד עם נפח הקניות.  יתכן והוספנו מקפיא נפרד, כי אין מספיק מקום במקפיא הרגיל, הגדלנו את המטבח, את שטח הארונות, ואפילו את גודל תא המטען. 
יתכן שחלק מהמוצרים יקרים יותר במכולת השכונתית.  למרות זאת – אנחנו מפסידים.  מפסידים את ההליכה ברגל, מפסידים את הקהילתיות, את המפגש עם השכנים, את השיחה עם בעל המכולת, את הכלכלה המקומית.
אנחנו עובדים שעות רבות יותר, כדי לממן את הקניות הגדולות, המקרר, המזווה, המקפיא, חשבון החשמל ההולך וטופח.  אנחנו מפסידים את האוכל הבריא וקונים מוצרים עתירי סוכר וצבעי מאכל כי המפרסמים כבר הצליחו להשכיח מאיתנו שפעם אכלנו חלווה טבעית, שפעם לא צרכנו כל כך הרבה צבעי מאכל.
צורכים יותר ממה שאנחנו צריכים
הפסקנו ללכת ברגל, כי החנויות הגדולות לא נמצאות בשכונה ליד הבית.  הפסקנו כמעט להרגיש את  החום או הקור השוררים בחוץ.  אנחנו עוברים מהמשרד הממוזג, למכונית הממוזגת, עוברים דרך הסופר הממוזג ומגיעים בערב הביתה – וכמובן מיד מדליקים את המזגן.
אנחנו צורכים יותר ממה שאנחנו צריכים.  זה כבר ברור.
יותר הוצאות, יותר חומרים לא בריאים, יותר מחלות, יותר שעות עבודה כדי לממן את הצריכה המיותרת.
אנחנו צורכים יותר ויותר פרסומות.  העיתונים, הטלוויזיה המסחרית – כולם מתפרנסים מאותן פרסומות של מוצרים מיותרים, שתיה ממותקת, חומרים כימיים ומותגים.
ברור אם כן, שאנחנו בבעיה.  כעת עלינו לחשוב על הפתרונות.

השינוי יכול לבוא רק מאיתנו
הפתרון לא יוכל להגיע מהממשלה, מהעירייה או מאמצעי התקשורת.  התקשורת מרוויחה את לחמה מאותן פרסומות. הכלכלה הלאומית והמקומית בנויה על כך שנצרוך יותר, נעבוד יותר, ניסע יותר.
ולכן, השינוי יכול לבוא רק מאיתנו.  הגיע הזמן שנחליט.  הגיע הזמן שנבין שאנחנו נמצאים במקום לא נכון, וזה לא כל כך קשה להיזכר מעט אחורה ולהחליט שכל אחד מאיתנו צריך, למען עצמו ומשפחתו לעשות שינוי.
רק אנחנו יכולים להחליט מה באמת אנחנו צריכים ומה מיותר.  רק אנחנו יכולים לקנות את המוצרים הבריאים, רק אנחנו יכולים להחליט לתמוך בעסקים המקומיים ולקנות במידה.  רק אנחנו יכולים להחליט מה נכנס אלינו הביתה, אלינו למטבח ומה פשוט לא.
אותו הדין נוגע גם למיזוג האוויר. 
מרבית הבתים אינם מבודדים
המשרדים, בתי הקולנוע, הבתים שלנו -  ממוזגים היום כל כך, עד כי חלק ניכר מהאנשים לובשים בגד נוסף, כי קר להם מדי בקיץ. 
תערוכת אקלימה מתקיימת בנובמבר.  ממועד זה ועד לחודש מרץ אין בכלל צורך בהפעלת המיזוג.  לא בבית, ולא במקום העבודה  וזאת בשל הסיבה הפשוטה שבחוץ הטמפרטורה נמוכה מ- 25 מעלות. 
מרבית הבתים אינם מבודדים, ולכן אם רק נכבה את המזגן לרגע, מיד נרגיש לא נעים.  תכננו את הבתים כך, שבמקרים רבים אי אפשר לפתוח חלון.  אי אפשר לפתוח חלון כי המזגן של השכנים מרעיש, כי אין זרימת אוויר, כי תאורת הרחוב פולשת לחדר השינה שלנו.  אי אפשר לפתוח חלון כי לא דאגנו לכך שיהיה אוורור טבעי.

אובדן ימי עבודה
במרבית הבתים והמשרדים כאחד, מותקנות מערכות מיזוג אוויר שלא מכניסות אוויר צח אלא מסחררות את האוויר הקיים במבנה.  כמובן שהיעדר אוורור טבעי גורם לכך שאותו עובד או בן משפחה שהצטנן, יביא לכך שכל בני הבית / העובדים במשרד  יידבקו אף הם.  וכך אנו מוצאים עצמנו עובדים בבניין חולה, גרים בבית חולה, ובסופו של דבר, מפסידים ימי עבודה מיותרים. 
ואם אנחנו חושבים על האוורור הטבעי, נזכור שגם התאורה הטבעית חשובה לבריאות ולשיפור התחושה שלנו.  גם בבית וגם במשרד, אנחנו נכנסים לחדר ומיד מדליקים בו את כל האורות.  אורות הפלורסנט המהבהבות אינן טובות לאף אחד.  אנחנו רגועים פחות, עצבניים יותר, וסובלים לא מעט מכאבי ראש.
אחרי שהצלחנו לחנך את הציבור, מקטן ועד גדול שאסור לבזבז מים – לא נוכל להשאיר ברז מים פתוח מבלי שמישהו ייגש אחרינו ויסגור אותו.  אם הברז דולף ברחוב, יתקשרו העוברים והשבים לעירייה.  אם הדבר קורה אצל אחד השכנים – מיד נצלצל ונודיע לו.  אם השכן שוטף את המכונית בצינור – הדבר יכעיס אותנו.  הצלחנו בקמפיין רחב והחלטי להעלות את המודעות למחסור המים.  הצלחנו לחנך את האוכלוסייה.
כעת תורה של האנרגיה. 

חבל על כל טיפת חשמל
כשאנחנו עוזבים את הבית כדי לצאת לעבודה, אנחנו חייבים לוודא שהבית לא צורך אנרגיה.  אחרת אנחנו צריכים להישאר שעות נוספות בעבודה, רק כדי לעמוד בתשלומי חשבון החשמל.  חבל על כל טיפה – נכון.  חבל על כל טיפת חשמל.  חבל על כל קילו- וואט מיותר שהבית צורך בהעדרנו.  חבל לחבר עוד מקרר ועוד מקפיא ועוד אינספור מכשירי חשמל מיותרים.  חבל להשאיר את המחשבים דולקים, את הממירים, את המזגנים, את התאורה כשאנחנו עוזבים את החדר.
מכשירי החשמל היום יעילים יותר מאלו שהיו בשימוש לפני מספר שנים.  המקרר בעל תווית אנרגטית יעילה יותר, המזגנים משתכללים ונהיים יעילים יותר.  אך אל לנו לשכוח שהמקרר אמנם יעיל, אך היום הוא כפול בגודלו מזה שהיה לנו לפני 30 שנה.  המזגן יעיל יותר, אך בואו ניזכר שבעבר נהגנו להשתמש גם במאווררים ובחלון הפתוח.
אנחנו חייבים להבין, להחליט ולהפיץ את הבשורה.  בדיוק כפי שאנחנו יכולים להחליט מה אנחנו אוכלים ומה לא, בדיוק כפי שלמדנו לחסוך במים.
הפתרון, כפי שאני רואה אותו, הוא להקשיב!  לעצור רגע ולהקשיב.

אוורור ושימוש מושכל במזגנים יעילים
התשובות נמצאות על השולחן אבל גם אנחנו, שמאשימים את דור ה- Y שאין להם קשב, הפסקנו  בעצמנו להקשיב.  אנחנו לא מרוכזים, אנחנו לא עוצרים רגע לחשוב.  אנחנו לא נותנים לעצמנו את הפנאי לחשוב ולהקשיב למה כדאי לעשות, איך ניתן לצמצם את הצריכה, איך אפשר לעבוד מעט פחות וליהנות מעט יותר. 
אם נהיה מרוכזים, נצליח לקלוט יותר מידע, נצליח לקבוע לעצמנו מה טוב ומה רע.  העמידה המיותרת בתור בסופר, הקניה המיותרת, גורמת לנו לעודף גירויים ולחוסר הקשבה.  השימוש המוגזם במיזוג אוויר, בקירור, במכשירי החשמל האינסופיים – יצא לנו משליטה.
אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את השליטה ואת כושר ההחלטה. מה עושים ומה לא, מה קונים ומה לא.
אז בואו נחליט שממועד התערוכה ועד לסוף מרץ אנחנו מפסיקים להשתמש במערכות מיזוג האוויר ועוברים להשתמש באוורור.  כל מי שאומר שאי אפשר לפעול על אוורור טועה.  אפשר, כדאי, והחיסכון הוא בערך בגובה חשבון החשמל של חודש פברואר.  מי שלא יודע איך לעשות  לדאוג למערכת אוורור, כמובן שנשמח לסייע לו במציאת הפתרונות.
אקלימה 2015 אומרת: אוורור, אוויר נקי, ורק אחר-כך שימוש מושכל במזגנים יעילים. 
אקלימה 2015 אומרת: יש באפשרותנו לשנות, יש באפשרותנו להחליט, אם נקשיב לאחרים ונקשיב לעצמנו נדע כיצד לצמצם את הצריכה המוגזמת אליה נסחפנו כולנו.
*יונת שורץ ועופר קרן עוסקים בשינוי מהותי בתרבות הצריכה בחברת קרן ידע אנרגיה בע"מ. להערות, תגובות וקבלת מידע נוסף: ofer@kerenrg.com

פסוקים לפי הסדר:
אנחנו עובדים שעות רבות יותר, כדי לממן את הקניות הגדולות, המקרר, המזווה, המקפיא, חשבון החשמל ההולך וטופח.  אנחנו מפסידים את האוכל הבריא וקונים מוצרים עתירי סוכר וצבעי מאכל כי המפרסמים כבר הצליחו להשכיח מאיתנו שפעם אכלנו חלווה טבעית, שפעם לא צרכנו כל כך הרבה צבעי מאכל
רק אנחנו יכולים להחליט מה באמת אנחנו צריכים ומה מיותר.  רק אנחנו יכולים לקנות את המוצרים הבריאים, רק אנחנו יכולים להחליט לתמוך בעסקים המקומיים ולקנות במידה.  רק אנחנו יכולים להחליט מה נכנס אלינו הביתה, אלינו למטבח ומה פשוט לא. אותו הדין נוגע גם למיזוג האוויר 

במרבית הבתים והמשרדים כאחד, מותקנות מערכות מיזוג אוויר שלא מכניסות אוויר צח אלא מסחררות את האוויר הקיים במבנה.  כמובן שהיעדר אוורור טבעי גורם לכך שאותו עובד או בן משפחה שהצטנן, יביא לכך שכל בני הבית / העובדים במשרד  יידבקו אף הם.  וכך אנו מוצאים עצמנו עובדים בבניין חולה, גרים בבית חולה, ובסופו של דבר, מפסידים ימי עבודה מיותרים
כשאנחנו עוזבים את הבית כדי לצאת לעבודה, אנחנו חייבים לוודא שהבית לא צורך אנרגיה.  אחרת אנחנו צריכים להישאר שעות נוספות בעבודה, רק כדי לעמוד בתשלומי חשבון החשמל.  חבל על כל טיפה – נכון.  חבל על כל טיפת חשמל.  חבל על כל קילו- וואט מיותר שהבית צורך בהעדרנו.  חבל לחבר עוד מקרר ועוד מקפיא ועוד אינספור מכשירי חשמל מיותרים.  חבל להשאיר את המחשבים דולקים, את הממירים, את המזגנים, את התאורה כשאנחנו עוזבים את החדר.